ניתוח להחדרת צינורית איוורור (כפתור)

 

ניתוח לטיפול בנוזל הנמצא בחלל האוזן התיכונה

צינוריות אוורור היא צינורית מחומר פלסטי שנועדה לסייעה באוורור האוזן התיכונה.  האוזן התיכונה היא חלל המצוי מאחורי עור התוף. כאשר האוורור בחלל זה איננו מספק יכולות להופיע בעיות שונות, כמו הצטברות נוזל באוזן התיכונה או משיכה של עור התוף פנימה. הצטברות נוזלים תגרום לעיתים לירידה בשמיעה ולאיחור שפתי בגיל צעיר.

 

צינורית אוורור (כפתור)

צינוריות אוורור היא צינור מפלסטיק (גודלו האופייני מספר מ"מ) אותה מחדירים בניתוח לעור התוף (ראו ציור). כך האוזן התיכונה יכולה להתאוורר.

 

מועמדים לניתוח

במצב של דלקות אוזניים חוזרות, בעיקר אצל ילדים צעירים, אך לעיתים גם אצל אנשים מבוגרים.
 במצבים בהם מצטברים נוזלים באוזן התיכונה מאחורי עור התוף אשר גורמים לליקוי שמיעה ובהמשך לפגיעה באוזן.
 כאשר ישנה שקיעה מתקדמת של עור התוף.

 

מהלך הניתוח

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית באמצעות מיקרוסקופ. מבוצע ניקור (חירור) של עור התוף, שאיבת הנוזל הנמצא מאחורי עור התוף בחלל האוזן התיכונה, והכנסת צינורית מיקרוסקופית לפתח הקטן שנוצר בעור התוף. הניתוח אינו מלווה בכאב ולמעשה כמעט ואינו מורגש. ניתן לחזור לפעילות מלאה ביום למחרת.

 

מעקב לאחר הניתוח

מספר חודשים לאחר הניתוח יש לעשות בדיקת שמיעה חדשה. הצינורית נשארת במקום באופן ממוצע כשנה עד שנתיים. יש להיות במעקב כל מספר חודשים אצל רופאת אא"ג לאחר הניתוח על מנת לראות את מצב עור התוף והצינורית ולוודא שאכן הצינורית נפלטה ואין חזרה של נוזל מאחורי עור התוף.

 

סיבוכים ניתוחיים

1. הפרשה קצרת טווח דרך הצינורית, בעיקר בזמן צינון (בכ 30% מהילדים). לרוב הפרשה זו אינה מלווה בחום או בכאב ומטופלת בשאיבה או ניקוי האוזן וכן טיפות אוזניים אנטיביוטיות.

2. ההפרשה ממושכת דרך הצינורית (בכ 3-5%). במקרה נדיר של הפרשה מתמדת דרך הצינורית למרות טיפול מקומי וכללי באנטיביוטיקה, לעיתים יש להוציא את הצינורית או להחליפה בצינורית אוורור חדשה.

3.  היווצרות נקב בעור התוף לאחר פליטת הצינורית (בכ 3%). במידה ונקב זה לא נסגר באופן עצמוני, יש צורך לסגור את הנקב בניתוח טימפנופלסטיקה (סגירת נקב של עור התוף).

4. חזרה של נוזל בחלל האוזן התיכונה לאחר פליטת הצינורית (בכ- 20% מהילדים). במצב זה ישנה אפשרות של חזרה על ניתוח הכנסת הצינורית אך הפעם בשילוב עם כריתת רקמת האדנואיד מחלל האף (פוליפים, שקד שלישי).

5. במקרה והצינורית לא נפלטה מעצמה לאחר כשנתיים, יש להוציאה את הצינורית מעור התוף.